אני זוכרת את זה לפרטים, ממש כאילו זה היה רק אתמול, את הפעם הראשונה שעזבתי את התינוקת. זה היה בערך כשהייתה בת חודש ושבוע, קפצתי לקולנוע עם חברה בהריון ו"גנבתי" שלוש שעות רק לעצמי. בעלי ואני דיברנו על זה עוד לפני שהיא נולדה, שאני רוצה ליהנות מקצת זמן שלי לבד, וחמישה שבועות אחרי הלידה נראה כמו הזמן המושלם להתחיל. אז הכנתי בקבוק לתינוקת במהירות (תבורך המשאבה! לא מוותרת על חלב אם) ובחשש קל התחלתי לצעוד החוצה... התחושה שאני זוכרת יותר מהכל היא תחושת הניצחון, מעט פחד והקלה כשהצלחתי לבסוף להתמודד עם הפחד.

בחרתי לשתף אתך את התחושות האלה, מפני שבחודשים הראשון אחרי הלידה, נראה כי את כמעט שקופה, במהלך הזמן הזה שתפסת העצמי שלך משתנה. את כל כך מפוקסת על האיש הקטנטן, שאת קצת שוכחת שגם את הגעת לנקודת ציון, לרגע חדש בחיים ששווה לחגוג.

Small Victories

הפעם הראשונה שאת יוצאת החוצה בלי התינוק

זה לא חייב להיות למשך שעות ארוכות. את יכולה לקפוץ רגע לחנות, לצאת להליכה קצרה, פעמים רבות היציאה הזו היא לקוסמטיקאית לטיפול היופי הראשון שאחרי הלידה. יכול להיות שתבחרי ללכת לעשות גבות, פדיקור, להסתפר או לכל טיפול יופי אחר. מה שלא בחרת לעשות – תיהני מזה כמו מלכה. תכנני את היציאה מראש, כך שתוכלי ליהנות מכל רגע. תוכנית מוכנה מראש תעזור לך להתגבר על חלק מהחרדה שנלווית לפעם הראשונה שאת עוזבת את התינוק. כאשר התינוק בידיים טובות, את יכולה להקדיש את הזמן לעצמך. בסופו של דבר, כשאת נותנת לעצמך את עוזרת גם לתינוק וגם למערכת היחסים שלך. משום שאין דרך אחרת למלא את המצברים שלך מחדש.

Oh yes! Those great firsts for yourself!

עכשיו את יכולה להנות מהמאכלים והמשקאות שמנעת מעצמך כל ההריון

אין כמו הפעם הראשונה שאת טועמת מחדש כוסית של משקה אלכוהולי ממנו נמנעת כמעט שנה! או לחילופין יכול להיות שדווקא מדובר בגבינה מהסוג שלא מומלץ לאכול בהריון, ביצה רכה, סושי עם דג נא או כל מאכל אחר שהרופא המליץ לך להתאפק ולא להכניס לפה בזמן שהבטן תפחה. רק כדאי שתזכרי שהשינויים ההורמונליים בגוף עשויים לגרום לכך שבלוטות הטעם וחוש הריח שלך עשויים לגרום לך ליהנות הרבה פחות ממה שאת מכניסה לפה. גם העמידות של הגוף לאלכוהול עשויה להשתנות, ואת עשויה למצוא את עצמך "תופסת ראש" הרבה יותר בקלות, אחרי ששתית חצי שלוק. מה שלא בחרת לאכול או לשתות – התייחסי לזה כמו מסיבה קטנה, תכנני את הצ'ופר המיוחד שאת מעניקה לעצמך מראש כשהתינוק ישן, ותוכלי ליהנות הרבה יותר מהתענוגות הקטנים בחיים לפני שפיסת האושר הקטנטנה, העטופה בטיטול, נכנסה לחייך.

הסקס הראשון שלך אחרי הלידה

הפעם הראשונה במיטה יכולה עשויה להיות אתגר מיוחד. במיוחד אם את עדיין מחלימה מתפרים או קרעים שהתרחשו במהלך הלידה. תפר של ניתוח קיסרי, מבנה שונה של הגוף וחוסר היכולת ליזום בעצמך או לזרום עם היוזמה של הפרטנר. אם אחרי תקופת ההתנזרות המומלצת על ידי הרופא שלך (בדרך כלל מדובר בששה שבועות בערך) את מרגישה שאת רוצה לחזור לקיים יחסי מין, עשי זאת בעדינות. את והפרטנר שלך עומדים להתנסות בחוויה חדשה, אז מומלץ להתחיל בגישה קצת קלילה והומוריסטית. יותר מתחושה של גילוי משותף ופשוט מצורך להגיע ליעד כלשהו. התחילו לאט, וגלו מחדש אחד את השני. וחשוב מכל – היו כנים. אם אינך מרגישה טוב, אל תתביישי להגיד לו. יכול להיות שהדבר יתרחש באופן ספונטני, אבל כמו הרבה דברים, יכול להיות שתצטרכו לתכנן זמן מסוים על מנת להצית את חיי המין שלכם מחדש. אני ממליצה בחום על ימי שבת אחר הצהריים, בזמן שהתינוק נם את מנוחת הצהריים שלו.

הפעם הראשונה שאת מרגישה שאת אמא נפלאה

זה יכול להיות ממש לשנייה ולחלוף, אבל להשאיר תחושה מיוחדת. הפעם הראשונה שאת מרימה את התינוקת ללא היסוס כדי לעזור לה לשחרר גזים, או מנענעת את התינוק על ברכיך כאשר הוא שכוב על הבטן כי את מרגישה שהוא אוהב את זה. עבורי התחושה הזו הופיעה בחודש הרביעי, כשהתחלתי להסתובב עם התינוקת במנשא על מנת לבצע כמה מטלות בבית, ופתאום חשבתי - "יש! מצאתי את הפתרון!" התחושה הזו לא נשארת יותר מזמן קצר, אבל פתאום הרגשתי את ההרגשה הזו שאני יכולה, ועושה עבודה מצוינת כאמא, וגם אם אני עדיין לא יודעת בפני אי אילו אתגרים אצטרך להתמודד בדרך, אני יכולה לפצח אותם... בסופו של דבר.

הפעם הראשונה שהתינוק שלך בוכה ואת מבינה בדיוק למה

אני חייבת להודות במשהו. השפה המיוחדת של הבכי מבלבלת אותי. קראתי בספרים כי יש בכי שונה לכל צורך. עבורי, בשלושת החודשים הראשונים אחרי הלידה כל פעם ששמעתי את התינוקת בוכה נכנסתי לחרדה. מה זה יכול להיות? חם לה? קר? היא עייפה או אולי בכלל רעבה? או סתם לא מרגישה טוב? אולי היא כועסת, רטובה? אולי בכלל מדובר בסיטואציה מסוכנת? מה בדיוק היא מנסה להגיד לי? בסוף התחלתי להבין שבכי הנשמע כזעקה חדה הוא כמו אזהרה. לפעמים היא הייתה בוכה בחצי פה, בכי קל מאד, שהיה הדרך שלה לשאול "יש שם מישהו?"

לקח לי זמן מה לפצח את שפת הבכי, וכאשר לבסוף הצלחתי הרגשתי פשוט בלתי מנוצחת – התחושה הייתה דומה מאד לפענוח צופן קשה או קוד מורס.

הפעם הראשונה שאת יוצאת עם חברות

זה באמת אירוע שווה ציון. הפעם הראשונה שאת יוצאת עם כל החברות, לשתות משהו, לשמוע מוזיקה או לרקוד. לפעמים גם כוס יין או קוקטייל מעורבת, וכמות עצומה של רכילות עדכנית עסיסית שפספסת בזמן הזה.

זה יכול להיות קצת קשה להתנהל בלי רשת התמיכה מהחברות, במיוחד אם את האם הראשונה בקבוצת החברות. הדרך הכי טובה ליהנות מהבילוי ללא רגשות אשמה, היא לקבוע מראש את תכנית הבילוי. האם יש לך מגבלות כלשהן, כמו שעה מסוימת שבה תרצי לחזור הביתה לתינוק? האם את עדיין יכולה לעשות את כל הדבר שהייתן עושות לפני הלידה, או רק חלק מהן? אולי תוכלי להצטרף רק לארוחת הערב, אבל לא לבילוי בפאב, או בסיבוב המועדונים בעיר לאחר מכן?

עוד טיפ חשוב, במיוחד לאמהות מיניקות, הוא לדאוג להשאיר בבית מספיק חלב ששאבת מראש, או הכנת עבור הלילה ואפילו הבוקר שאחרי. אם את יכולה, הכיני מראש אופציה לעזרה עם הבייבי בשעות הבוקר, אם קמת סחוטה מעייפות.

הפעם הראשונה שאת לובשת את הבגדים שלבשת לפני ההריון

גילוי נאות. החזרה לבגדים שלבשת לפני הלידה אינה בהכרח מידית. היא עשויה לקחת תקופה של חודשים, שנים או אפילו... לא לקרות לעולם. אני יודעת שהרבה נשים מתחילות להתמקד בחגורות בטן, או בניתוח שלאחר הלידה. אני באופן אישי מעולם לא נזקקתי לאחד מהם, אך עם זאת לקח לי כמעט שנתיים להרגיש שהגוף שלי חזר לעצמו. זה היה הרבה מעבר למשקל, או אפילו הבטן שנראתה כמו סופגנייה, במשך חודשים רבים אחרי שהילדה נולדה. זה היה שילוב של החזה שגדל, התכווץ מחדש, גדל בחזרה ואז התכווץ שוב. הייתה זו תקופה לא קלה, מעבר לעובדה שאני אדם ביקורתי – דבר שרק החמיר את הסיטואציה. בסוף התייאשתי, וכל מה שעניין אותי היה רק למצוא בגדים נקיים, שלא צריכים גיהוץ, ומחמיאים לגוף שלי באותה התקופה. הניסיון להיראות הכי טוב עם הגוף הנוכחי שלי היה שיעור קשה שלמדתי, אבל גישה זו הורידה ממני מעט מהלחץ שחשתי באותה תקופה.

אלה רק מקצת מהדברים שאני זוכרת שעשיתי בפעם הראשונה לאחר הלידה, ואימהות היא אכן מסע אישי מאתגר, אך שווה במיוחד.